‫אכיפה(‪ ,‬תיקון מספר ‪ ,13‬התשע"ח‪ .92018-‬מפקח הפרטיות הפנימי הוא עובד המערך‪ ,‬שתפקידו לפקח על‬ ‫ההגנה על הזכות לפרטיות בפעילות המערך‪ .‬נוכח החובה לאזן בין הצורך התפעולי מבצעי באיסוף המידע‬ ‫ועיבודו לבין הסיכון לפגיעה בפרטיות‪ ,‬מוצע להקים גורם פיקוח פנימי ייעודי‪ .‬לצד הבקרה בדיעבד‪ ,‬יהיה‬ ‫למפקח הפרטיות תפקיד גם בסיוע לעיצוב מערכות ה מ י ד ע ה ש ו נ ו ת ה מ ש מ ש ו ת א ת ה מ ע ר ך ‪ ,‬כ ד י ל צ מ צ ם א ת‬ ‫סיכוני הפרטיות הכרוכים בהם‪.‬‬ ‫מנגנון פיקוח נוסף הוא מינוי ועדה מפקחת‪ ,‬חיצונית למערך‪ ,‬שתשמש כגורם מפקח על פעילות המערך‪ .‬מאחר‬ ‫שהמערך הוא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה‪ ,‬השר הממונה עליו הוא ראש הממשלה‪ ,‬וזאת בדומה‬ ‫לגופים ביטחוניים נוספים הפועלים במשרד ראש הממשלה כיחידות סמך‪ .‬ראש מערך הסייבר הלאומי מדווח‬ ‫ישירות לראש הממשלה‪ .‬לצד מנגנוני הפיקוח והבקרה המקובלים במערכת הממשלתית ובגופים ביטחוניים‪,‬‬ ‫מוצע להקנות לראש הממשלה כלי בקרה חיצוני על מערך הסייבר הלאומי‪ ,‬ועדה מפקחת עצמאית‪,‬‬ ‫שממוקדת בתחום הסיכונים לפרטיות‪.‬‬ ‫הוועדה המפקחת נועדה לחזק את מנגנוני הבקרה לנוכח ייחודיותו של תחום זה‪ .‬מוצע למנות ועדה אשר‬ ‫בראשה יעמוד משפטן בכיר‪ ,‬נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬ושלושה נציגי ציבור בעלי כשירות רלבנטית‪.‬‬ ‫מוצע כי השלד מקצועי התפעולי יתבסס על מערך הסייבר‪ .‬מוצע להטיל על הוועדה לדווח לראש הממשלה‬ ‫אחת לשנה לפחות על פעילות המערך‪ .‬לצורך כך מוצע כי הוועדה תקבל מהמערך דיווחים עיתיים בפורמט‬ ‫שייקבע‪ ,‬וכן להסמיך אותה לקבל מידע ומסמכים מגורמים רלוונטיים לצורך ביצוע תפקידיה ביעילות‪.‬‬ ‫עיקר ‪) 3‬פרק ג'( –סמכויות המערך להתמודדות עם תקיפות סייבר‬ ‫הפרק המוצע מסדיר מסגרת משפטית להפעלת סמכויות לצורך התמודדות עם תקיפת סייבר‪.‬‬ ‫בהתאם לתפיסה מתקדמת של הגנת הסייבר‪ ,‬כמפורט להלן‪ ,‬בעת קיומה של תקיפה או חשש לתקיפה כזו נדרש‬ ‫לבצע פעולות שמטרתן לאתר את היקף הימצאותה של התקיפה ברשת הארגונית‪ ,‬להבין אילו פעולות ניתן לבצע‬ ‫באמצעות קבצי התקיפה או הנגישות לרשת הארגונית‪ ,‬למנוע את התרחשותן או להכיל את הנזק ולסלק את‬ ‫התקיפה‪ ,‬על מנת למנוע פגיעה או פגיעה נוספת במערכות הארגון או במרחב הסייבר‪.‬‬ ‫תכלית הפעילות לפי הפרק‪ ,‬קרי הגנת הסייבר ומניעת פגיעה בתהליכים ארגוניים או במידע ארגוני‪ ,‬שונה‬ ‫מהקשרים אחרים שבהם המדינה מפעילה סמכות כלפי ארגונים‪ .‬פונקציית המטרה של הפרק האופרטיבי היא‬ ‫טיפול בתקיפה ממוחשבת‪ ,‬שנעשית באמצעות "שפה קריאת מחשב" )כהגדרת הביטוי בחוק המחשבים(‬ ‫והאינדיקציות לקיומה באות לידי ביטוי בשפה זו‪ .‬חשיפה למידע אחר‪ ,‬ככל שקיימת חשיפה כזו‪ ,‬היא תוצאת‬ ‫לוואי ולא מטרה עיקרית‪ .‬בכך שונה פעולת מערך הסייבר מפעולת רשויות האכיפה והביטחון‪ ,‬אשר יעד לגיטימי‬ ‫בפעילותן הוא איסוף ראיות או מודיעין על אנשים ממחשבים ומתקשורת במסגרת פעולות חקירה ומודיעין‪.‬‬ ‫הסמכויות לפי פרק זה א י נ ן מ מ ו ק ד ו ת ב פ ע י ל ו ת א כ י פ ה א ו פ י ק ו ח כ ל פ י ה א ר ג ו ן ‪ ,‬כ י א ם ב ה ג נ ה ‪ .‬ע ק ב כ ך י ש ה ב ד ל‬ ‫עקרוני בין הפרק האופרטיבי לבין חקיקה אחרת העוסקת ומסדירה את הסמכויות של רשויות המדינה בכל הנוגע‬ ‫לפעילות הקשורה למידע המצוי במחשבים ובתקשורת‪.‬‬ ‫התפיסה שבבסיס הפרק היא כי נדרשת מעורבות של המדינה באיתור תקיפות סייבר בארגוני המרחב האזרחי‬ ‫ובטיפול בהן‪ ,‬בשל הצורך במסגרת "על ארגונית" לכך‪ .‬זוהי מסגרת חדשה שנועדה לאפשר למדינה לבצע פעילות‬ ‫‪ 9‬ה"ח התשע"ח‪ ,‬עמ' ‪.1206‬‬