אכיפה( ,תיקון מספר ,13התשע"ח .92018-מפקח הפרטיות הפנימי הוא עובד המערך ,שתפקידו לפקח על
ההגנה על הזכות לפרטיות בפעילות המערך .נוכח החובה לאזן בין הצורך התפעולי מבצעי באיסוף המידע
ועיבודו לבין הסיכון לפגיעה בפרטיות ,מוצע להקים גורם פיקוח פנימי ייעודי .לצד הבקרה בדיעבד ,יהיה
למפקח הפרטיות תפקיד גם בסיוע לעיצוב מערכות ה מ י ד ע ה ש ו נ ו ת ה מ ש מ ש ו ת א ת ה מ ע ר ך ,כ ד י ל צ מ צ ם א ת
סיכוני הפרטיות הכרוכים בהם.
מנגנון פיקוח נוסף הוא מינוי ועדה מפקחת ,חיצונית למערך ,שתשמש כגורם מפקח על פעילות המערך .מאחר
שהמערך הוא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה ,השר הממונה עליו הוא ראש הממשלה ,וזאת בדומה
לגופים ביטחוניים נוספים הפועלים במשרד ראש הממשלה כיחידות סמך .ראש מערך הסייבר הלאומי מדווח
ישירות לראש הממשלה .לצד מנגנוני הפיקוח והבקרה המקובלים במערכת הממשלתית ובגופים ביטחוניים,
מוצע להקנות לראש הממשלה כלי בקרה חיצוני על מערך הסייבר הלאומי ,ועדה מפקחת עצמאית,
שממוקדת בתחום הסיכונים לפרטיות.
הוועדה המפקחת נועדה לחזק את מנגנוני הבקרה לנוכח ייחודיותו של תחום זה .מוצע למנות ועדה אשר
בראשה יעמוד משפטן בכיר ,נציג היועץ המשפטי לממשלה ,ושלושה נציגי ציבור בעלי כשירות רלבנטית.
מוצע כי השלד מקצועי התפעולי יתבסס על מערך הסייבר .מוצע להטיל על הוועדה לדווח לראש הממשלה
אחת לשנה לפחות על פעילות המערך .לצורך כך מוצע כי הוועדה תקבל מהמערך דיווחים עיתיים בפורמט
שייקבע ,וכן להסמיך אותה לקבל מידע ומסמכים מגורמים רלוונטיים לצורך ביצוע תפקידיה ביעילות.
עיקר ) 3פרק ג'( –סמכויות המערך להתמודדות עם תקיפות סייבר
הפרק המוצע מסדיר מסגרת משפטית להפעלת סמכויות לצורך התמודדות עם תקיפת סייבר.
בהתאם לתפיסה מתקדמת של הגנת הסייבר ,כמפורט להלן ,בעת קיומה של תקיפה או חשש לתקיפה כזו נדרש
לבצע פעולות שמטרתן לאתר את היקף הימצאותה של התקיפה ברשת הארגונית ,להבין אילו פעולות ניתן לבצע
באמצעות קבצי התקיפה או הנגישות לרשת הארגונית ,למנוע את התרחשותן או להכיל את הנזק ולסלק את
התקיפה ,על מנת למנוע פגיעה או פגיעה נוספת במערכות הארגון או במרחב הסייבר.
תכלית הפעילות לפי הפרק ,קרי הגנת הסייבר ומניעת פגיעה בתהליכים ארגוניים או במידע ארגוני ,שונה
מהקשרים אחרים שבהם המדינה מפעילה סמכות כלפי ארגונים .פונקציית המטרה של הפרק האופרטיבי היא
טיפול בתקיפה ממוחשבת ,שנעשית באמצעות "שפה קריאת מחשב" )כהגדרת הביטוי בחוק המחשבים(
והאינדיקציות לקיומה באות לידי ביטוי בשפה זו .חשיפה למידע אחר ,ככל שקיימת חשיפה כזו ,היא תוצאת
לוואי ולא מטרה עיקרית .בכך שונה פעולת מערך הסייבר מפעולת רשויות האכיפה והביטחון ,אשר יעד לגיטימי
בפעילותן הוא איסוף ראיות או מודיעין על אנשים ממחשבים ומתקשורת במסגרת פעולות חקירה ומודיעין.
הסמכויות לפי פרק זה א י נ ן מ מ ו ק ד ו ת ב פ ע י ל ו ת א כ י פ ה א ו פ י ק ו ח כ ל פ י ה א ר ג ו ן ,כ י א ם ב ה ג נ ה .ע ק ב כ ך י ש ה ב ד ל
עקרוני בין הפרק האופרטיבי לבין חקיקה אחרת העוסקת ומסדירה את הסמכויות של רשויות המדינה בכל הנוגע
לפעילות הקשורה למידע המצוי במחשבים ובתקשורת.
התפיסה שבבסיס הפרק היא כי נדרשת מעורבות של המדינה באיתור תקיפות סייבר בארגוני המרחב האזרחי
ובטיפול בהן ,בשל הצורך במסגרת "על ארגונית" לכך .זוהי מסגרת חדשה שנועדה לאפשר למדינה לבצע פעילות
9ה"ח התשע"ח ,עמ' .1206