‫‪-9-‬‬ ‫לטובת יצירת מענה מידתי אל מול הסיכון שלשמו מתבצעת ההתערבות הממשלתית‪ ,‬הוגדרו מספר‬ ‫"תבחיני על"‪ .‬תבחינים אלו מהווים את הסרגל מולו נבחנת הפגיעה הפוטנציאלית לאינטרס הציבורי‬ ‫וממנו נגזרת צורת ומידת ההתערבות הממשלתית ‪.‬‬ ‫להלן עיקרי התבחינים‪:‬‬ ‫•‬ ‫חיי אדם‪ ,‬בריאות ושלום הציבור ‪ -‬לדוגמא על ידי תקיפת בקר תעשייתי האחראי על אחזקת חומר‬ ‫נפיץ‪.‬‬ ‫•‬ ‫רציפות תפקודית משקית ‪ -‬לדוגמא על ידי השבתת פס ייצור של מפעלי מזון משמעותיים בשעת‬ ‫חירום‪.‬‬ ‫•‬ ‫יציבות פיננסית ושגשוג כלכלי ‪ -‬לדוגמא על ידי השבתת מערכות בנקאיות או אחרות הקשורות בשוק‬ ‫ההון‪.‬‬ ‫•‬ ‫הזכות לפרטיות ‪ -‬לדוגמא על ידי גניבה או השחתה של פרטים אישיים של האוכלוסייה באמצעות‬ ‫פריצה למאגר מידע גדול‪ .‬הגנת הסביבה ‪ -‬לדוגמא על ידי השבתת מערכות האחראיות על סינון‬ ‫פליטות או מזהמים אחרים במפעל גדול‪.‬‬ ‫•‬ ‫יציבה ותודעה לאומית ‪ -‬פגיעות מהסוג שתוארו לעיל יכולות להצטבר לכדי פגיעת מאקרו‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫גם השחתת סמלי שלטון באמצעים מקוונים או תקיפה כנגד נותני שירותים מקוונים משמעותיים ללא‬ ‫הקשר ספציפי או גניבת פרטיהם של עובדי מדינה יכולים כולם להיחשב לפגיעה כזו‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬הערכת וכימות הסיכון לאינטרס הציבורי )במצב הקיים(‬ ‫בפתח הדברים נציין כי יש קושי מתודולוגי להעריך בצורה מדויקת את הסיכון לאינטרס הציבורי‪,‬‬ ‫וזאת לנוכח המציאות הטכנולוגית הדינאמית שבה משרעת האיומים מתפתחת‪ ,‬ולנוכח העובדה שאין‬ ‫עדיין מתודולוגיה יציבה להערכת נכסים וסיכונים ברמה המגזרית והמשקית‪ .‬בסקירה שנערכה במטרה‬ ‫לבחון מודלים להערכת פוטנציאל הנזק כתוצאה מפגיעה במרחב הסייבר‪ ,‬נמצא כי ישנה שונות רבה בין‬ ‫המחקרים‪.‬‬ ‫קשיים אלה מלווים גם בקשיי איסוף וקבלה של מידע הנובעים מהצורך בהסתמכות על מידע של‬ ‫ארגונים על הנעשה ברשתותיהם‪.‬‬ ‫‪.2.2.1‬‬ ‫נטל רגולטורי הנובע מהיעדר אסדרה אחודה במשק‬ ‫כיום‪ ,‬ארגונים במשק נדרשים לאמץ וליישם הנחיות בתחום הגנת הסייבר ממספר רגולטורים וגופי‬ ‫תקינה שונים‪ ,‬בהתאם לתחום פעילותם ולשווקים בהם הם פועלים‪ .‬במציאות זו‪ ,‬עשויים ארגונים‬ ‫להשקיע משאבים רבים בהגנת סייבר‪ ,‬מבלי שהדבר ישפיע באופן מהותי על רמת ההגנה שלהם בפועל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬במידה וגוף מוסדי מעוניין להטמיע פתרונות ענן‪ ,‬יהיה עליו לעמוד בהנחיות של מספר‬