מטעמו לעניין טיפול במחשבים או ברשתות .סעיף 19האמור מהווה הכרה של המחוקק כי פעילויות מסוימות
עלולות לפגוע בפרטיות ,אולם בשל התועלת שעשויה להיות בהן לאינטרס בטחוני או ציבורי אחר ,יש לאפשר
לאיש הביטחון לבצע את תפקידו על אף החשש מפני פגיעה בפרטיות .הוראות אלה הולמות את תפקידיו של מערך
הסייבר הלאומי .פעילות הטיפול בתקיפות סייבר היא מול מחשבים באופן קבוע .הדבר דומה לחשיפה הקבועה
של מנהל רשת או טכנאי מחשבים למידע .עם זאת ,בשונה מרשויות הביטחון ,תכלית הפעילות של הגנת הסייבר
היא איתור תקיפה ולא פגיעה באדם .יוצא מכך ,שברוב רובם של המקרים כלל לא יעלה חשש לפגיעה בפרטיות.
עם זאת ,לנוכח החיכוך הקבוע והשוטף עם מערכות מידע ,ייתכן מקרה שבו תהיה חשיפה למידע פרטי .במאזן
ההסתברויות ,לנוכח היותו של מערך הסייבר גוף בטחוני לאומי שתפקידו להגן על מרחב הסייבר ,יש לאפשר למי
שפועל מטעמו באותו מקרה נדיר מרחב ביטחון גבוה יותר.
סעיף 66מטרת הסעיף להבהיר ,בדומה להוראות סעיף 64ו 65-כי שיתוף מידע למטרת הגנת הסייבר אינו מפר
את דיני התחרות ,כל עוד הוא עוסק במידע בעל ערך אבטחתי .עמדה דומה פורסמה בידי הממונה על הגבלים
עסקיים בגילוי דעת מטעמו ופורסמה גם מטעם משרד המשפטים ורשות הסחר הפדרלית האמריקאית19.
סעיף 67סעיף זה מסדיר את אופן תחולת החוק והפעלת סמכויות לפיו על גופים אשר הם בעלי עצמאות חוקתית
מהרשות המבצעת ,או שפעילות הגנת הסייבר שלהם אינה במסגרת המנדט של מערך הסייבר הלאומי בהתאם
להחלטות הממשלה .מטרת הסעיף לאפשר הפעלת סמכויות במקרים אלה ,במידה שיהיה בכך צורך ובהתאם
לגורם הבכיר המוסמך להחליט על כך.
סעיף 68מרחב הסייבר מורכב ממחשבים ורשתות בארגונים .לכן על מנת לעמוד על מצב ההגנה הכולל בישראל,
לצורכי גיבוש תמונת מצב ,תיעדוף והכוונת מאמצים ,נדרש ראש המערך לגבש תמונת מצב משקית .לצורך כך
מוצע להסמיכו לבצע סקרים ואיסוף מידע שיאפשר לעמוד על רמת ההגנה הכוללת.
סעיף 69מובהר למעלה מהצורך כי החוק אינו מונע קביעת הוראות ודרישות הסכמיות בתחום הרכש ,ובכלל זה
בגופים ציבוריים ,והוא מאפשר למי שמתקשר עם ספק להסדיר את דרישות הגנת הסייבר ,במסגרת מערכת
ה י ח ס י ם ה מ ס ח ר י ת .זאת בפרט על רקע האחריות של הגופים המיוחדים להגנה על מערכותיהם ,ואחריות הממונה
על הבטחון במערכת הביטחון להגנה על מערכות במערכת הביטחון.
סעיף 70יעד מרכזי של מערך הסייבר במסגרת תפקידיו הוא יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים אופרטיביים
שמטרתם חילופי מידע רלבנטי להגנה ,וכן קידום מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הסייבר בעולם .כבר כיום
מקיים המערך רשת קשרי חוץ עם גורמים מקבילים אשר מהווה כלי עבודה משמעותי בהגנה על מרחב הסייבר
המהווה מרחב גלובלי ללא גבולות פיזיים .לצורך כך מוצע להסמיך את ראש המערך ,בהמשך להחלטות הממשלה
בנושא ,בסמכות להתקשר בהסכמים בתחום זה .מובהר כי הסכמים כאמור ייערכו בהתאם לכללים שייקבעו בידי
ראש הממשלה ויאפשרו ביטוי לאינטרסים רלבנטיים ותיאום מדינתי במקרים המתאימים.
סעיף 71לנוכח משימותיו וייעודו של שירות הביטחון הכללי ,ייתכנו נסיבות אשר בהן הטיפול בתקיפת הסייבר
מצויה במסגרת ייעודו ,ומצריכה שימוש בסמכויות למול המרחב האזרחי המוצעות בחוק .בהתאם לכך מוצע
בסעיף ,להסמיך עובד מבין עובדי שירות הביטחון הכללי בסמכויות אלה לצורך טיפול באותה תקיפה ,בנסיבות
שנקבעו בסעיף .מוצע עם זאת כי הדיווח והפיקוח על הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה לא יבוצע בידי הוועדה
המפקחת אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה ,כפי שנקבע ביחס לשירות הביטחון הכללי מכוח חוקי ם ש ו נ י ם .
סעיף 72מוצע לקבוע כי פעילות מערך הסייבר בתחום הגנת הסייבר אינה נתונה לגילוי ,למעט כמוסדר בחוק או
19רשות ההגבלים העסקיים ,גילוי דעת 3/17שיתוף מידע לצורך התמודדות עם איומי סייבר,
_http://www.antitrust.gov.il/files/34745/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%20%D7%93%D7%A2%D7%AA
3_17%20%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8%200717.pdf