‫מופעים אחרים בחקיקה‪ .‬בסיפא של הגדרת "הגנת הסייבר" נכלל גם הביטוי "אבטחת מידע"‪ .‬זאת על מנת לשקף‬ ‫את ההתפתחות של תחום הידע המקצועי בנושא זה‪ .‬בעולם אבטחת המידע‪ ,‬הערך המוגן המרכזי היה שמירת‬ ‫סודיות המידע‪ ,‬אשר מנהל אבטחת המידע היה צריך לוודא שלא יגיע לידיים לא נכונות או למנוע את שיבושו‪.‬‬ ‫כיום פוטנציאל הנזק התרחב מאוד שכן ניתן באמצעות תקיפת מחשב לשבש פעילויות‪ .‬מגוון מטרות התקיפה‬ ‫התרחב וכך גם מושאי ההגנה ועל כן יש לפעול למניעת שיבוש שירותים חיוניים )כגון שירותים רפואיים(‪ ,‬פגיעה‬ ‫בתשתיות )כגון חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬תחבורה(‪ ,‬מניעת נזק לאדם ולסביבה )כגון זיהום א ו ו י ר ( ו א י נ ט ר ס י ם נ ו ס פ י ם‬ ‫הנשענים היום‪ ,‬שלא כמו בעבר‪ ,‬על מערכות טכנולוגיות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך תפיסת ההגנה מחייבת שינוי משמעותי של ניהול הסיכונים באופן שלצד קיום עקרונות תפיסות‬ ‫אבטחת המידע המקובלות )הגנה פיזית‪ ,‬הגנה לוגית‪ ,‬הרשאות‪ ,‬מדיניות וכדומה( נדרש טיפול כולל וחוצה ארגון‪,‬‬ ‫הכולל ניטור רציף ומעמיק יותר של מערכות המידע ושל מרחב הסיכונים‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לאפשר להנהלת הארגון‬ ‫קבלת החלטות רציפה לגבי המתח שבין התפקוד התקין של הארגון ושמירה על נכסיו לבין מניעת תקיפות‪ ,‬וכן‬ ‫הבנת היקף פוטנציאל הנזק והמשמעויות לנקיטת אמצעים למניעת הנזק‪ ,‬בעת שיש חשש לתקיפה‪ .‬שינוי זה נתפס‬ ‫כשינוי איכותי של הרחבת תכולת השדה המקצועי ל"הגנת הסייבר" ולא רק "אבטחת מידע"‪ ,‬באופן שהגנת‬ ‫הסייבר כוללת את אבטחת המידע‪.‬‬ ‫יתר ההגדרות בפרק נשענות בעיקרן על ההגדרות המצויות בחוק המחשבים‪ ,‬התשמ"ו‪) 71996-‬להלן – חוק‬ ‫המחשבים(‪ ,‬שהוא החוק התשתיתי העוסק במחשבים‪.‬‬ ‫במסגרת זו כולל חוק המחשבים את ההגדרות "חומר מחשב"‪ ,‬חומר השמור במחשבים‪ ,‬וכולל רכיבי תוכנה‬ ‫ומידע‪ ,‬וכן "מחשב" )הכולל גם התקן תקשורת או רכיב נתיק שניתן לחבר למחשב( בנוסף כולל החוק את ההגדרה‬ ‫"שפה קריאת מחשב" המלמדת על סימנים או אותות שנועדו לקריאה וביצוע בידי מחשבים‪ ,‬וכן‬ ‫את המידע המצוי במחשבים וברשתות‪" ,‬חומר המחשב"‪ ,‬ניתן לחלק לשלושה סוגים מרכזיים‪:‬‬ ‫מידע טכנולוגי טהור שלא ניתן להסיק ממנו מסקנות על אדם ‪ -‬מידע טכנולוגי אשר משקף פעילות‬ ‫מיחשובית סטנדרטית‪ ,‬כגון תקשורת בין מחשב לנתב‪ ,‬בין מחשב למדפסת‪ ,‬בין מחשב לשרת וכן אוסף של‬ ‫פעילויות שגרתיות הקשורות בהפעלת המחשב‪ .‬ברובד זה מבוצעת פעילות מיחשובית רבה במסגרת התפעול‬ ‫השוטף והתפקוד של מערכות המידע‪ .‬ברובד זה גם מצוי מרחב פעולה משמעותי של תוקפים‪ ,‬תוך הסטה או‬ ‫שינוי של הפעילות המיחשובית‪ ,‬והכוונתה מרחוק בידי התוקף‪ .‬מידע זה אינו מכיל נתונים או מידע אודות‬ ‫אדם מזוהה או ניתן לזיהוי‪ ,‬משום שזהו מידע טכני כפשוטו‪.‬‬ ‫מידע טכנולוגי טהור שניתן להסיק ממנו במישרין או בצירוף מידע אחר‪ ,‬מידע על אדם – זהו "תיעוד" של‬ ‫פעילות מיחשובית אשר ניתן לגזור ממנו מסקנות או מידע על אודות אד�� מזוהה או ניתן לזיהוי‪ .‬רובד זה‬ ‫כולל "סדרות" מידע כגון נתונים אודות תקשורת בין מחשבים או ‪ 8,Metadata‬ונתונים אחרים שנועדו לתעד‬ ‫פעילות של מערכות מחשב‪ .‬באופן כללי מידע זה דומה למידע טכנולוגי טהור שתואר לעיל‪ ,‬אך במידה שמידע‬ ‫זה כולל מידע המאפשר לזהות אדם מסוים‪ ,‬ניתן להסיק ממנו מסקנות על אודות התנהגות אדם‪.‬‬ ‫מידע טכנולוגי המתעד מסרים אנושים ‪ -‬מסרים אנושיים ישירים חזותיים או קוליים שניתנים לפענוח בלתי‬ ‫אמצעי בידי אדם‪ ,‬כלומר זהו הרובד שבו אנשים מתקשרים ומתבטאים‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬פעילות הגנת הסייבר ממוקדת בשתי קבוצות המידע הראשונות‪ .‬לעיתים נדרש עיסוק גם בשכבת‬ ‫התוכן‪ ,‬לדוגמה כאשר שיטת התקיפה היא שיטוי של עובד בארגון ללחוץ על קישור זדוני‪ ,‬אולם המיקוד‬ ‫‪ 7‬ס"ח התשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;366‬התשע"ב‪ ,‬עמ' ‪514‬‬ ‫‪ 8‬ראו הגדרת "נתוני על" בתזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות )מקור והעתק כראיה(‪ ,‬התשע"ח‪.2017-‬‬