‫דברי הסבר‬ ‫כללי‬ ‫כתוצאה מהיקף האיומים במרחב הסייבר וחומרתם‪ ,‬עלול להיגרם נזק לרציפות במתן שירותים‬ ‫חיוניים‪ ,‬לחיי אדם‪ ,‬לפעילות המשק ולאינטרסים לאומיים חיוניים אחרים‪ ,‬ועל כן החליטה הממשלה על הקמת‬ ‫מערך הסייבר הלאומי‪ .‬לשם מימוש ייעודו להגנת מרחב הסייבר ולצורך מילוי תפקידיו‪ ,‬מוצע להעניק למערך‬ ‫סמכויות שונות במרחב הסייבר‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬מערך הסייבר הלאומי ייעודו ותפקידיו‬ ‫סעיף ‪ 2‬מוצע להסדיר בחקיקה את פעילותו של מערך הסייבר הלאומי הפועל במשרד ראש הממשלה‪ ,‬בכפיפות‬ ‫לראש הממשלה‪ ,‬בהתאם להחלטות הממשלה‪ 15.‬המערך פועל כיום בתחום הגנת הסייבר בהתאם להחלטות‬ ‫הממשלה בנושא זה‪ ,‬וכן בהתאם לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבורים‪ ,‬התשע"ו–‪) 2016‬הוראת שעה(‪ .‬מערך‬ ‫הסייבר הלאומי הוא גוף בטחוני מ ב צ ע י שמשימתו הגנה לאומית בתחום הסייבר המבוססת על תחום טכנולוגיית‬ ‫המידע )מחשבים‪ ,‬רשתות ואבטחת מידע( תוך ביצוע פעילויות בטחוניות אופרטיביות ורגולטוריות‪ ,‬שתכליתן‬ ‫למנוע מהאיום להתממש‪.‬‬ ‫ס ע י ף ‪ 3‬התפקידים מגדירים את משימותיו העיקריות של מערך הסייבר הלאומי‪ .‬בפרקי החוק הו ס ד ר ו ה ס מ כ ו י ו ת‬ ‫הנדרשות למימוש משימות ההגנה של מערך הסייבר‪ .‬סעיפי הסמכות כוללים הסדרים ותנאים מפורטים יותר‬ ‫באשר לאופן מימוש התפקידים והפעלת הסמכויות‪.‬‬ ‫ס ע י ף ‪ 4‬ראש המערך הוא הסמכות המנהלית והמבצעית הבכירה במערך‪ ,‬והוא מתמנה בהתאם לכללים החלים על‬ ‫משרות בטחוניות בכירות‪ .‬כיום מופיעה משרתו של ראש המערך בתוספת השנייה לחוק שירות המדינה )מינויים(‪,‬‬ ‫התשי"ט‪ .1959-‬מוצע כי ראש המערך יידרש למסור לראש הממשלה אחת לשנה דוח על מצב הגנת הסייבר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 5‬מערך הסייבר הוא גוף בטחוני מבצעי ולכן עובדי המערך נדרשים להיות זמינים למענה לטיפול בתקיפות‬ ‫סייבר וממשקים עם הארגונים במרחב האזרחי ועם גורמי מערכת הביטחון‪ ,‬בשגרה ובחירום‪.‬‬ ‫מאפיינים אלה מחייבים שינויים מסוימים בהיבטים ארגוניים ובמסגרת הארגונית שבה הוא פועל‪ ,‬בדומה‬ ‫לארגונים בטחונים וארגונים רגולטוריים אחרים במנהל הציבורי הישראלי‪ .‬מסגרת זאת צריכה להיקבע תוך‬ ‫שמירה על עקרונות היסוד של המנהל הציבורי‪ ,‬ובזיקה לגורמים המופקדים על תחומים אלה בממשלה ובמרכזם‬ ‫נציבות שירות המדינה‪ .‬קביעתה של מסגרת משפטית בהתאם להוראות חוק זה משקפת את המאפיינים‬ ‫הייחודים של פעילות זו‪ ,‬ולצד זאת את החשיבות הרבה של קיום מסגרת נורמטיבית סדורה‪.‬‬ ‫מוצע להסדיר את הסמכות של ראש הממשלה לקבוע הוראות מתאימות שיאפשרו לממ�� את הצרכים הארגוניים‬ ‫של מערך הסייבר הלאומי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 6‬לנוכח המידע הרגיש אודות גופים אזרחיים שנתקפים‪ ,‬וכן אודות שיטות הגנה עליהם‪ ,‬מוצע שעובדי‬ ‫המערך יהיו תחת חובת סודיו ת י י ע ו ד י ת ‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 7‬ייעוד מערך הסייבר הוא הגנה על הביטחון הלאומי בתחום הסייבר‪ .‬מעצם טיבה תקיפת סייבר היא‬ ‫‪ 15‬בהחלטת ממשלה מספר ‪ 3611‬בנושא "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי" מיום ‪) 07.08.2011‬להלן – החלטה ‪,(3611‬‬ ‫הוחלט על הקמת המטה הקיברנטי הלאומי )להלן – המטה( והוטל עליו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לגבש תפיסת הגנה לאומית למרחב הסייבר‪.‬‬ ‫בהחלטות הממשלה מספר ‪") 2443‬קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר"( ו‪") 2444 -‬קידום ההיערכות הלאומית‬ ‫להגנת הסייבר"( מיום ‪ 15.02.2015‬אישרה הממשלה את התפיסה שגיבש המטה‪.‬‬ ‫עוד יצויין כי ביום ‪ 17.12.17‬קיבלה הממשלה החלטה מספר ‪ 3270‬שבה נקבע כי המטה והרשות יאוחדו לגוף אחד – מערך הסייבר‬ ‫הלאומי )להלן ‪ -‬המערך(‪.‬‬