החלטות הממשלה משקפות תפיסת הגנה לאומית חדשה במרחב הסייבר.
העובדה כי הסייבר הוא מרחב אזרחי במהותו היא במוקד תפיסת ההגנה .רובו המכריע של המרחב מבוסס על
תשתיות ,מערכות וטכנולוגיות אזרחיות ,המופעלות על -ידי פרטים וארגונים אזרחיים ,ומכאן שמרבית האיומים
במרחב זה מופנים כלפי המגזר האזרחי שברשותו מצוי גם רוב המידע על אודות המתרחש במרחב .לאור זאת
ומאחר שניהול הרשתות עומד בבסיס תהליכי הליבה של הארגון )עסקיים ,תפעוליים או אחרים( – רק הארגון
יכול לשאת באחריות להגנה על עצמו .מנגד ,מובן כי אין בכוחו של הארגון הבודד להעמיד את המומחיות
והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם מלוא מגוון האיומים שתוארו לעיל ,בפרט כאשר הוא מודע רק למתרחש
בגבולותיו.
מצב עניינים מורכב זה עמד בבסיס ההבנה היסודית כי שיתוף פעולה ,בין הממשלה לבין הארגונים במשק ובין
הארגונים לבין עצמם ,יהווה מרכיב מרכזי בהגנה על מרחב הסייבר ,וזו גם הגישה הרווחת בקרב רובן המוחלט
של המדינות המפותחות.
בהתאם לכך ,בהחלטות הממשלה נקבע מענה אינטגרטיבי :שיפור רמת הכשירות והמוכנות של הארגונים במשק
באמצעות פעילויות אסדרה ,ת ימרוץ ,רישוי ,הסמכה ,תקינה ,הסברה ותרגול; היתוך מידע ומודיעין מהסכמים
מסחריים ,מגופי הביטחון ומהארגונים עצמם ,לטובת גילוי וזיהוי של איומי סייבר טרם התממשותם וגיבוש
תמונת מצב לאומית; התמודדות בזמן אמת עם אירועי סייבר ,לרבות סיוע לארגון בהכלת האירוע ,בהתאוששות
ממנו ובתחקורו; הפעלת יכולות ביטחוניות; עבודה שוטפת עם גופים מקבילים בעולם; פיתוח והטמעה של
תהליכים ומנגנונים רוחביים לשיתוף מידע.
גם במדינות המערב מקודמת מדיניות הגנת סייבר לאומית .בשנת 2015המליץ ה OECD-למדינות הארגון לגבש
מדיניות הגנת סייבר הכוללת התמודדות עם הסיכונים למ��חב הדיגיטלי .2באיחוד האירופי חוקקה בשנת 2016
)בתוקף החל מיום 3(10.5.2018חקיקה המחייבת את חברות האיחוד לגבש מדיניות הגנת סייבר ,לקבוע אסדרה
לתשתיות קריטיות ולהקים מרכז טיפול לאומי באירועי סייבר .בדו"ח לשנת ,2018קבע הפורום הכלכלי העולמי
כי הסייבר הוא אחד מחמשת הסיכונים הגדולים בעולם 4והמליץ להגביר את ההיערכות לאירועי סייבר.
הקמת מערך הסייבר הלאומי ,לצדם של גופי הביטחון והרגולצי ה ה ק י י מ י ם ,ה י א פ ו ע ל י ו צ א ש ל ש ת י ע מ ד ו ת י ס ו ד
בתפיסה שאישרה הממשלה :הצורך בפיתוח דיסציפלינה חדשה ,העוסקת בממשקים שבין המדינה לבין ארגונים
בתחום הגנת הסייבר ,אשר אינה קיימת ככזו בגופים אחרים ,והצורך לייחד מאמץ לטיפול בתקיפה ובמכלול
פעילות האיתור וההכלה שלה ושל התפשטותה בארגוני המרחב האזרחי ,מעבר ולצד הטיפול בתוקף .כך ,התזכיר
המוצע לא נועד לשנות את ייעודם או סמכויותיהם של גופים נוספים המפעילים סמכויות במרחב הסייבר בישראל
בהתאם למסגרת המשפטית החלה עליהם ובכלל זה שב"כ ,הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ומשטרת
ישראל.
http://www.oecd.org/sti/ieconomy/digital-security-risk-management.pdf
2
https://ec.europa.eu/digital-single-market/en/network-and-information-security-nis-directive
ליישום באנגליה ראוhttps://www.ncsc.gov.uk/guidance/introduction-nis-directive :
3
4 The Global Risks Report 2018, World Economic Forum: https://www.weforum.org/reports/the-global-risks-report-2018