‫‪-8-‬‬ ‫ה כ ש י ר ו ת ו ה מ ו כ נ ו ת ש ל ה א ר ג ו נ י ם ב מ ש ק ב א מ צ ע ו ת פ ע י ל ו יו ת ר ג ו ל ט ו ר י ו ת ‪ ,‬ה כ ש ר ת י ו ת ו ה ס ב ר ת י ו ת " ‪ .‬פ ר ק‬ ‫הרגולציה ממסד את המערך כסמכות מקצועית לאומית בתחום הידע‪ ,‬השיטות והאמצעים של איומי‬ ‫מרחב הסייבר‪ ,‬דרכי ההתמודדות עמם‪ ,‬וכפועל יוצא‪ ,‬מדיניות ההכוונה של גופים אזרחיים במשק‪ .‬הפרק‬ ‫מיישם הלכה למעשה את האבחנה שמבצע המערך בחלוקה של ארגוני המשק לקטגוריות סיכון שונות על‬ ‫פי תבחינים ומשקלים‪.‬‬ ‫הפרק עוסק בהסדרת היחסים בין המערך לרשויות מאסדרות מגזריות משמעותיות לעניין הגנת‬ ‫סייבר‪ ,‬כמו גם בסמכויות המערך להנחות גופים במישרין ולהשלים את סמכותן של רשויות מאסדרות‬ ‫מגזריות בהינתן שישנם פערים ‪.‬‬ ‫פרק הרגולציה אינו עוסק בשאר הסעיפים שהוזכרו‪ ,‬בהתמודדות עם אירועים בזמן אמת ובהפעלת‬ ‫יכולות מבצעיות אחרות‪ .‬אזורים אלה אינם סמכויות רגולטוריות אלא סמכויות אופרטיביות ומטופלות‬ ‫בפרק מתאים בחוק‪ .‬סמכויות אלה מופעלות משעה שיש חשש קונקרטי לתקיפת סייבר‪ ,‬וההקשר של‬ ‫הפעלתן הוא מניעה‪ ,‬הכלה או צמצום של נזקים מתקיפות סייבר‪ .‬בכך דומות סמכויות אלה לסמכויות‬ ‫ביטחוניות וסמכויות בתחום אכיפת החוק אשר אינן סמכויות "רגולטוריות"‪.‬‬ ‫יצוין עוד‪ ,‬כי ההגנה על תשתיות מחשוב קריטיות‪ ,‬מבוצעת בהתאם לחוק להסדרת הביטחון בגופים‬ ‫ציבוריים ותזכיר החוק המוצע איננו עוסק בהן‪.‬‬ ‫‪ .2‬ז י ה ו י ה ב ע י ה ו ס י ב ו ת י ה‬ ‫‪ 2.1‬אינטרסים ציבוריים בסיכון‬ ‫אינטרס ציבורי הוא מושג המייצג צורות שונות של טובת הכלל בתחומים שונים )למשל‪ :‬תחבורה‬ ‫יעילה‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬רווחת הפרט‪ ,‬בריאות הציבור ועוד(‪ .‬על המדינה לאזן מתחים מובנים קיימים בין‬ ‫טובת הפרט לצרכי הכלל‪.‬‬ ‫דוגמה מובהקת לכך במרחב הסייבר‪ ,‬באה לידי ביטוי בהגנה על חיי אדם ועל סמלי שלטון כפי שהיא‬ ‫משתקפת מהחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים )תשנ"ח‪ :7(1998-‬המדינה מתערבת על פי חוק‬ ‫ב ה ג נ ת ת ש ת י ו ת מ ח ש ו ב ק ר י ט י ו ת ב ח ב ר ו ת פ ר ט י ו ת ‪ ,‬ת ח ת ה ה נ ח ה ש ה א י נ ט ר ס ה פ ר ט י של ה א ר ג ו ן ל ע נ י י ן ז ה‬ ‫אינו הולם לאינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫‪http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/LegislationDocs/sec7-2.doc 7‬‬