‫‪-6-‬‬ ‫החלטות הממשלה‪ ,‬עבודת המטה המקיפה שקדמה להן‪ ,‬והתפיסה שעומדת בבסיסן מהוות יחד ��ת‬ ‫נקודת המוצא לתזכיר החוק‪.‬‬ ‫המדיניות העומדת בבסיס החלטות הממשלה‪ ,‬מבקשת להתמודד עם מאפיין יסודי של ההגנה על‬ ‫תפקודו התקין של מרחב הסייבר‪ ,‬והוא שרובו המכריע מבוסס על תשתיות‪ ,‬מערכות וטכנולוגיות‬ ‫אזרחיות‪ ,‬המופעלות ע"י פרטים וארגונים אזרחיים‪ .‬מכאן שמרבית האיומים במרחב מופנים כלפי המגזר‬ ‫האזרחי וברשותו מצוי גם רוב המידע אודות המתרחש במרחב‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬יש מגבלות על יכולתם‬ ‫של גופי הביטחון לעמוד כחיץ הרמטי בין הארגון לבין מי שתוקף אותו במרחב הסייבר‪.‬‬ ‫לאור כל זאת ובהסתכלות שאינה עוצרת בבעיות השעה‪ ,‬אלא צופה פני עתיד – תלות גוברת של‬ ‫החברה המודרנית במרחב הסייבר לצד התפתחותו כמרחב לחימה של ממש – מסקנה מרכזית הנובעת‬ ‫מעבודת המטה‪ ,‬היא שההגנה על מרחב הסייבר‪ ,‬במיוחד בראי אחריות המדי נה כריבון‪ ,‬אינה נגזרת של‬ ‫דיסציפלינה ביטחונית קיימת‪ ,‬כי אם דיסציפלינה ייחודית ועצמאית‪.‬‬ ‫האסטרטגיה הלאומית לסייבר מחלקת את מאמצי ההגנה לשלוש שכבות‪:‬‬ ‫•‬ ‫שכבת העמידות המשקית‪ -‬עמידות סייבר היא היכולת להתמיד בפעילות תחת שגרת איומי סייבר‪,‬‬ ‫באמצעות צמצום משטח התקיפה )‪ (Attack surface‬באופן המקטין את פוטנציאל התממשותן של‬ ‫תקיפות‪.‬‬ ‫•‬ ‫שכבת החוסן המערכתי‪ -‬חוסן סייבר הינו היכולת להתמודד עם אירועי סייבר‪ ,‬לפני‪ ,‬במהלך ואחרי‬ ‫התממשותם‪ ,‬ולחזור במהרה לשגרה תוך צמצום הנזקים הנלווים‪.‬‬ ‫•‬ ‫שכבת ההגנה הלאומית ‪ -‬ההגנה הלאומית הינה המאמצים המדינתיים אשר נועדו להתמודד באופן‬ ‫ממוקד עם איומי סייבר קונקרטיים המהווים סכנה משמעותית לאינטרסים לאומיים‪.‬‬ ‫המענה הלאומי הנדרש הינו מענה אינטגרטיבי השונה משכבה לשכבה והכולל את הרכיבים הבאים‬ ‫להם נדרש החוק‪:‬‬ ‫•‬ ‫עמידות משקית‪:‬‬ ‫ שיפור רמת הכשירות והמוכנות של הארגונים במשק ושל שוק הסייבר באמצעות פעילויות‬‫רגולטוריות‪ ,‬הכשרתיות והסברתיות;‬ ‫•‬ ‫חוסן מערכתי‪:‬‬ ‫ איתור‪ ,‬גילוי וזיהוי של תקיפות באמצעות שיתוף מידע אודות הנעשה במערכות הארגונים‬‫וניתוחו‪ ,‬בשילוב עם מקורות נוספים ובכלל זה של גופי הביטחון‪ ,‬לטובת גילוי וזיהוי של איומי‬ ‫ס י י ב ר ט ר ם התממשותם וגיבוש תמונת מצב לאומית;‬ ‫‪ -‬פיתוח והטמעה של תהליכים ומנגנונים רוחביים לשיתוף מידע‪.‬‬