‫אחיד בין המגזרים השונים‪ .‬רמת האיום הנשקפת למגזר מסוים אינה בהכרח דומה למגזר אחר‪ .‬כפועל יוצא‪,‬‬ ‫נדרש לבנות את יחידות הכוונת הגנת הסייבר במשרדים הממשלתיים בהתאמה להיקף פעילותן הנדרש בתחום‬ ‫הגנת הסייבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬על פעילויות או גורמים החשופים לאיומי סייבר‪ ,‬לעיתים יש יותר מגורם מקצועי אחד‬ ‫מפקח‪ ,‬ובעניין זה נדרש לקבוע את הגורם המתאים‪ .‬מטרתו של פרק ד' המוצע היא לעגן בחקיקה את התפיסה‬ ‫שאימצה הממשלה בהחלטה מס' ‪ ,2443‬ולהניח את הבסיס החוקי‪-‬משפטי לאסדרה בתחום הגנת הסייבר ביחס‬ ‫לכלל המשק והמרחב האזרחי בישראל‪ ,‬הן של מערך הסייבר הלאומי והן של הרשויות המאסדרות הנוגעות בדבר‪,‬‬ ‫תוך כדי קביעת מנגנונים מפורטים המסדירים את מארג היחסים בינן לבין עצמן‪ ,‬ובינן ובין הארגונים הפועלים‬ ‫במרחב האזרחי‪ .‬בנספח לתזכיר מפרסם המערך "מסמך הערכות השפעות רגולציה" לפרק זה בתזכיר‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטת ממשלה ‪.2118‬‬ ‫יצוין כי לצד הסדרה זו יש מסגרות ייחודיות להסדרת סייבר הקבועות בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבורים‪,‬‬ ‫המהווה דין ספציפי לעניין הגורמים המוסמכים בו בתחום הסייבר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 42‬מוצע לקבוע את מטרות הפרק במפורש בסעיף זה ‪ -‬להעלות את רמת העמידות והחוסן של המגזר‬ ‫האזרחי לאיומי סייבר‪ ,‬ובכלל זה באמצעות היערכות וכשירות; ולהסדיר את הנחיית המשק בתחום הגנת‬ ‫הסייבר‪ ,‬תוך קביעת מדיניות אחידה והתחשבות באינטרסים ציבוריים ומשקיים אחרים‪.‬‬ ‫סעיף המטרות ינחה הן את המערך ואת הרשויות המאסדרות בפעילותן בתחום‪ ,‬והן את ראש הממשלה בעת‬ ‫קביעת תקנות לפי הפרק‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 43‬מוצע כי בעת הפעלת סמכות לפי פרק זה‪ ,‬ובכלל זה קביעת תקנות‪ ,‬הוראות וצווים לפי חוק זה‬ ‫ובמילוי תפקידי מערך הסייבר הלאומי או רשות מאסדרת‪ ,‬יישקלו שיקולים שמטרתם לבדוק את מידתיות‬ ‫האסדרה‪ .‬העקרונות המוצעים בסעיף זה‪ ,‬נועדו להבטיח כי האסדרה הישראלית בכל הנוגע להגנת הסייבר‪ ,‬תשיק‬ ‫לאסדרה במדינות המפותחות‪ ,‬באופן שיקל על זרימה של ידע‪ ,‬שירותים ומוצרים ממדינת ישראל לחוץ לארץ‬ ‫ולהיפך‪ .‬כן מוצע כי כל אסדרה בנושא‪ ,‬ובכלל זאת סטייה מתקנים מקובלים בעולם‪ ,‬תיבחן לאור השפעתה‬ ‫האפשרית על הפעילות העסקית והכלכלית‪ ,‬על מנת להבטיח שתועלתה הציבורית תהיה גבוהה יותר מעלותה‪ .‬כמו‬ ‫כן נדרש לבחון את הזיקה לתפיסות מקובלות בעולם על בסיס ההבנה כי מדובר בתחום גלובלי‪ ,‬להתאים את‬ ‫המדיניות לסיכונים וכן ל התחשב בהשפעות משקיות‪.‬‬ ‫עקרונות דומים עומדים בבסיס החלטת ממשלה מס' ‪ 2118‬מיום ‪ 22.10.2014‬שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי‪,‬‬ ‫ואשר עקרונותיה נועדו ליישום גם במסגרת ההסדרה לפי החוק‪ .‬על מנת לאפשר ודאות גבוהה יותר במימוש‬ ‫עקרונות אלה במסגרת שיקול הדעת המנהלי מוצע לקבוע‪ ,‬כי ראש הממשלה רשאי לקבוע תקנות לענ��ין אופן‬ ‫בחינה כאמור‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 44‬מערך הסייבר הלאומי הוא הגוף הממשלתי בעל המומחיות‪ ,‬כוח האדם‪ ,‬והידע בתחום‪ ,‬אשר אמון‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬על יישום מדיניות הממשלה והחלטותיה בכל הנוגע להגנת הסייבר‪ .‬לפיכך מוצע כי המערך ינחה את‬ ‫הרשויות המאסדרות ביחס לאופן מימוש הוראות חוק זה בתחום הגנת הסייבר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 45‬מוצע כי המערך יפרסם הנחיות בתחום הגנת הסייבר‪ ,‬בהתאם לקבוע בפרק זה‪ ,‬לצורך קביעת תפיסה‬ ‫אחידה של הגנת הסייבר‪ .‬המערך משמש גורם מרכזי אשר מתכלל את הידע בתחום הגנת הסייבר תוך שילוב‬ ‫תובנות ותפיסות מקובלות בתחום זה עם ידע ייחודי הקיים בידי המדינה‪ .‬המערך מקיים ממשקים שוטפים עם‬ ‫קבוצות מקצועיות במגזרים שונים על מנת לוודא‪ ,‬כי ההנחיות מעודכנות ותואמות את מאפייני הארגונים‬ ‫והאתגרים שעמם הם מתמודדים‪ .‬קיומו של גורם לאומי מרכזי הוא בעל חשיבות לצורך יצירת כלים אחידים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 46‬מוצע כי ראש מערך הסייבר הלאומי יקבע שיטה לקביעת רמת סיכון הסייבר לאינטרס ציבורי חיוני‬ ‫המבוססת על רמת חומרת סיכונים לאינטרסים ציבוריים חיוניים המוגדרים בחוק‪ .‬המערך יעשה זאת על בסיס‬ ‫סוגי הנזק והסיכון להתממשותם בשל אירועי סייבר בארגון‪ .‬במסגרת זו יובאו בחשבון בין השאר שיקולים שונים‬ ‫ביחס לארגונים‪ ,‬וביחס לכלל המשק‪ .‬פעילות זו מבוססת על שילוב של איתור פעילויות ואינטרסים חשובים‬