-3-
להימנע מסיכונים רגולטוריים הנובעים מהטלת נטל רגולטורי עודף על המשק ומפגיעה בחדשנות
ובתמריצים חיוביים ,בהקשר הסייבר ובכלל .יש לציין שמעבר להשפעות איום הסייבר על המשק
האזרחי ,הוא מקושר באופן מובהק לביטחון לאומי .זהו רובד שיקולים נוסף בעל השפעות רוחב וקשרי
גומלין שאינו ניתן לכימות והערכה במונחי כלכלה ומשק בלבד .על כן ,הצורך ליצור מסגרת רגולטורית
גמישה ,בעלת יכולת להסתגל לנסיבות המשתנות במהירות ,מקבל משנה ת וקף.
בהחלטת ממשלה מס' 2118בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי ,חויבה כל חקיקה ממשלתית המכילה
רגולציה חדשה לקיים הערכת עלות רגולציה .תזכיר חוק הסייבר אינו מכיל רגולציה חדשה ,אלא עוסק
בסמכויות .מעבר לנדרש ,נערכה הערכת עלות רגולציה ,ונטל הרגולציה הוערך בסכום של 1.7מיליארד
ש"ח ל 5 -שנים .שיטת החישוב מוצגת במסמך זה.
מסקירת כשלי השוק ,לא מצאנו סיבה להאמין שהשוק יתקן את כשליו בעצמו .הכשלים הם
מהותיים ולא נצפית מגמה ואף לא התחלה של מגמה לתיקון המצב ללא התערבות ממשלתית .אדרבא,
הצפי של מומחי הסייבר בארץ ובעולם הוא שהפער יחריף .לפיכך ,בסופו של תהליך ניתוח והיוועצות,
הוחלט לקדם מודל רגולטורי משולב ,המאזן בין ריכוזיות וביזוריות ומתאים את עוצמת המענה לרמות
הסיכון השונות ,באופן אשר שואב את המרב מהניסיון המקומי והבינלאומי בתחום וישיא את סיכויי
קיום תכלית המדיניות.
עמדתנו הינה כי באופן כולל ,בשקלול התועלת לארגונים עצמם בהגנה על נכסיהם ולמשק בכלל
כתוצאה ממניעת נזקי רוחב ,עליית המוניטין והעצמת האמון במרחב הסייבר הישראלי ,אנו סבורים
שהתועלת לאינטרס הציבורי תהיה רבה ומשמעותית לאין שיעור מהעלויות הכרוכות בחוק זה.